וַֽיְשַׁלְּח֛וּ אֶת־אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִ֖ים עֶקְר֑וֹן וַיְהִ֗י כְּב֨וֹא אֲר֤וֹן הָאֱלֹהִים֙ עֶקְר֔וֹן וַיִּזְעֲק֨וּ הָֽעֶקְרֹנִ֜ים לֵאמֹ֗ר הֵסַ֤בּוּ אֵלַי֙ אֶת־אֲרוֹן֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַהֲמִיתֵ֖נִי וְאֶת־עַמִּֽי׃
האָבן זײ אַװעקגעשיקט דעם אָרון פֿון גאָט קײן עקרון. און עס איז געװען, װי דער אָרון פֿון גאָט איז אָנגעקומען קײן עקרון, האָבן די עקרונער געשריִען, אַזױ צו זאָגן: מע האָט אַריבערגעבראַכט צו מיר דעם אָרון פֿון דעם גאָט פֿון ישׂראל, צו טײטן מיך און מײַן פֿאָלק.
ספר הבחור
ג. בנין הפעיל, העבר בא על שני פנים ובשניהם (כפ"א) [הה"א] בצירי, האחד אף (הה"א) [הפ"א] בצירי כמו; והסב לב מלך אשור (עזרא ו כב), החל הנגף (במדבר יז יא), העז איש רשע (משלי כא כט), והשני יבא הפ"א בפתח כמו; המר שדי לי מאד (רות א כ), הקל ארצה זבולון (ישעיהו ח כג), וכן הנסתרים והנסתרות יבאו על שני משקלים הללו בצירי, כמו; הסבו אלי את (ארן) [ארון] (שמואל א ה י), והמשאת החלה (שופטים כ מ), ובפתח כמו המקו, המקה, אבל שאר גופחי העבר יבאו כלם על דרך נחי העי"ן רק שאלו הם דגושים, כמו; הסיבות את לבם (מלכים א יח לז), והזכת בבור כפי (איוב ט ל), ונחי העי"ן רפויים כמו; והשיבות, השיבותי וכולי. (ועם) [ואם] פ"א הפעל גרונית תנקד הה"א בפתח כמו החלתי שאול לו (שמואל א כב טו):